רגע לפני החושך
הקדמה
אין אדם שלא חווה נפילה, ואם לא חווה, ככל הנראה היא מחכה לו.
אך גם אין אדם שלא מקבל הזדמנות לתקן את הנפילה להצלחה, ואם ידע בתבונה לקבל את נפילתו, תהווה היא מנוף לתקומתו.
בעידן של היום כולם רוצים להצליח ולספר על סיפור הצלחתם, ללמד את כולם מהצלחת חייהם, אך מי יביט לעיניהם של מי שחווים כישלון וילמדם כיצד להתרומם ממנו וכיצד להפיק מהכישלון את המיטב? הרי ידוע לכולנו שעדיף כישלון מפואר מאשר חלומות במגירה...
"נפילות של הצלחה" הוא סיפור חיי. לא כתבתי את ספרי זה כדי ללמד אתכם להיות מיליונרים ולהבטיח לכם שאם תקראו אותו תצאו בגיל 30 לחופש כלכלי, אלא באתי לחלוק אתכם מניסיוני האישי ודרך ניתוח הכישלונות שלי להיות מוצלחים יותר בניהול העסקים וחיי היום יום - חוויתי טלטלת רכבת הרים עצומה, ומרגע שהחושך האפיל על חיי כמו סיים אותם, פקחתי את עיניי והחלטתי כי אם ניתנה לי הזדמנות, אעמוד על רגליי ואתחיל ללכת, טוב יותר, מהר יותר ואציל את משפחתי, כי לנסות זה לא פשע, אבל לפחד במשך כל החיים שלא למעוד ולא לעשות דבר, זו החמצת החיים, זה לא אנושי.
במהלך הספר תיחשפו ל - צידה לדרך , אלו הם המלצות וטיפים, שצברתי עם ההצלחות הכישלונות ושוב ההצלחות, שיישום שלהם יגרום לכם להימנע מהטעויות שאני עשיתי.
פרק א' - התחלות חדשות
הייתי ילד בן שבע בלבד שרק למד את הפעולות הפשוטות של חיבור בחשבון. אבי חזר ערב אחד מהעבודה בצבא הקבע והביא איתו שקית עם וופלים אותם רכש בשקםבמחיר מוזל. הבטתי בוופלים וחשבתי מה לעשות איתם. לאכול אחד? לא לאכול? ואז צץ בראשי רעיון יותר מקורי ומרגש. יצאתי בחשאי מהבית וירדתי עם כמות מסוימת למטה לחברים. "ופל בחצי שקל", הצעתי למי שרצה לקנות. כך מכרתי את הוופלים למי שראיתי. וחזרתי הביתה מרוצה ועם הכסף בכיסי.
אבי שמע על המכירה ולא ידע אם לכעוס או לצחוק ובמיוחד ששמע על המחיר.
"תבין רועי, אני קונה אותם בשבילכם בשקל ואתה מוכר בחצי שקל. כל חבילה עולה 30 שקל ואתה מכרת אותה ב-15", הסביר לי.
"אני לא יודע כמה שילמת, אבל אני יודע שהרווחתי 15 שקל", הסברתי לו את ההיגיון הכלכלי שלי. אולם לאחר מכן כבר לא מכרתי את הוופלים במחיר מציאה.
החשיבה של יזמות, להרוויח, ליצור אתגר כלכלי ליוותה אותי כל חיי וכיום אני סובר שיזמות היא תכונה מולדת שמניעה אותנו ליצור ולחדש ולאו דווקא בחיים העיסקיים.
את שירותי הצבאי התחלתי כלוחם ולאחר פציעה עברתי למסלול של קציני מודיעין ואת הקיריה הצבאית שלי אף התחלתי כתלמיד בפנימייה צבאית, קציני ים עכו.
שירתתי בתפקידי שטח מגוונים עד שהגעתי לדרגת סרן עם אופק שירות ארוך, אך תמיד בער בי הניצוץ של עולם העסקים.
וכך לאחר תקופה לא קצרה , אזרתי אומץ רב והשתחררתי.
פרשתי מהצבא ביוני 2012, כשאני נשוי לאורלי ואבא לאביב בן השנה.
ובאותה עת מיד עם שחרורי מהצבא התחלתי לבחון באלו עסקים אני יכול להשתלב ואפילו עברו בי מחשבות שאולי אפתח עסק משלי.
זוהי דילמה שקיימת אצל כל אחד ואחת שמשתחררים ממסגרת עבודה כזו או אחרת. האם להיות עצמאי או להיכנס למסגרת אחרת כשכיר? ואכן זוהי אחת הדילמות הקשות כיום למי שעומד בצומת דרכים מסוג זו.
כאשר אתם נמצאים למול דילמה משמעותית בחיים כמו שינוי קריירה, עשו זאת נכון, תלמדו לעומק כל צעד שאתם רוצים לעשות, לא בחיפזון ולא בהתלהבות.
אל תתביישו להתייעץ עם אנשי מקצוע, אנשים שעברו את מה שאתם עתידים לעבור וגם אם היעוץ יעלה לכם כסף הוא כנראה ימנע מכם לעשות טעויות בהמשך.
ההמלצה הטובה היא לעלות הכל על הכתב, לבנות טבלה של יתרונות וחסרונות מכל אופציה שיש לכם, לאחר מכן הסתכלו על התמונה המלאה וכך תחליטו באופן שקול.
וכמובן תמיד זכרו שהעדיפות העליונה בבחירת השינוי שתעשו זה שתקומו בבוקר עם חיוך, תשוקה ורצון להתפתח בכל יום ויום.
תחילה, בחנתי עסקים בהם אוכל להשתלב כשותף, להיות חלק מדבר שקיים, פועל, עם בעל עסק שהתנסה ושילם את מחיר הטעויות הראשונות. תמיד טוב ללמוד על חשבון האחרים ולא על חשבונך. ההצעות רבותהיו לא מעט הצעות, פגשתי דמויות שונות ומשונות, עסקים שחלקם הזויים, חלקם נשמעים רציניים, עולם עצום ומורכב שיש בו הכל, וכולם מחפשים את מעט הכסף שלך. לעתים נפגשתי עם בעל עסק שלכאורה היה גדול, אבל היה תלוי במעט כסף כדי לעבור את החודש הבא. כך הגיעו לידיי הצעות בתחום חברות כוח אדם, ניקוי ספות ועוד. אולם מה מעניין אותי, במה אוכל להצליח, היכן אוכל למצוא שותפים שאוכל להאמין בהם. שאלות לא קלות למי שמעוניין להיכנס לשוק העסקי. קל להתפתות, קשה להאמין. ככל שאתה מעמיק, השאלות נעשות מורכבות יותר, אין מושלם אבל הפחד שנטמן בי שלא יהיה לי פרנסה אחרי השחרור, גם גרם לי ללחץ בקבלת החלטות. אורלי הציעה לי לחכות לשחרור ואז לקחת זמן לעצמי ולבחון באמת מה מתאים לי ולמה אני מתחבר, אני פחות התחברתי לגישה הזאת לאור החשש שמקור ההכנסה ירד ונצטרך להשתמש בחסכונות שלנו. לימים היא נתנה לי את ההצעה הזאת שוב, אבל בפעם השנייה כבר הקשבתי ויישמתי. באחד הימים ראיתי מודעה בעיתון: "דרוש/ה שותף/ה פעיל לאולם אירועים בשרון". נשמע מעניין, אני רוצה להיות פעיל, לעבוד, להיות חלק מהעסק ולקדם אותו. "שלום, שמי רועי, ראיתי את המודעה שלך, אתה יכול לתת לי יותר פרטים במה מדובר?" שאלתי. "בשמחה, אבל אני לא אתן פרטים בטלפון. אשמח להיפגש איתך בעסק, תגיע ונדבר", אמר. גם הוא בוודאי שבע משיחות וגישושים שחלקם ממשקיעים שרוצים להשקיע בלי כסף. הגעתי לכתובת שמסר לי המתווך, אני זוכר שבאותו ערב הגשם לא פסק לרגע. אני עדיין בחופשת השחרור שלי ובעוד מספר חודשים אצא רשמית לאזרחות. "שלום, אני מר הלוי", הציג את עצמו המתווך. הוא סיפר לי על אולם האירועים במספר משפטים כלליים, לאחר מכן ביקש שאחתום על טופס תיווך ואז נוכל לנסוע לראות את המקום. חתמתי על טופס התיווך ונסענו לאולם האירועים בהרצלייה. חתימה על הטופס היא דבר הכרחי ויש לכבדו. לעתים כשדברים לא חתומים נוצר פתח לצרות.